נֶמֶשׁ קִבֵּל אֶת שְׁמוֹ, כַּמּוּבָן, בִּגְלַל הַנֶּמֶשׁ הַמִּתְנוֹסֵס בֵּין הַכְּתָמִים שֶׁלּוֹ. זוֹ מַתָּנָה שֶׁהִשְׁאִירָה לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁהָיָה קָטָן. הוּא מִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר עַל הַמַּתָּנָה כְּפִי שֶׁהִיא וְלָכֵן מֵאָז לָמַד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּקְרֵם הֲגַנָּה.
אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁנֶּמֶשׁ יוֹתֵר אוֹהֵב מֵאֲשֶׁר צִמּוּקִים. הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל אוֹכֵל חֹפֶן צִמּוּקִים שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם: צָהֳרַיִם, עֶרֶב וְלַיְלָה. וְלָמָּה לֹא בַּבֹּקֶר? כִּי בַּבֹּקֶר אַבָּא שֶׁלּוֹ מֵכִין לוֹ דַּיְסַת אֹרֶז עִם צִמּוּקִים. כְּשֶׁהוּא בּוֹלֵעַ צִמּוּק גָּדוֹל בִּמְיֻחָד, רוֹאִים אוֹתוֹ בּוֹלֵט מִתּוֹךְ הַצַּוָּאר הָאָרֹךְ שֶׁלּוֹ, כָּל הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה. נֶמֶשׁ חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה שִׁגָּעוֹן וְעוֹמֵד תָּמִיד מוּל הַמַּרְאָה לִבְדֹּק מָתַי הַצִּמּוּק יָרַד סוֹפִית לַבֶּטֶן.
לַמְרוֹת שֶׁהוּא שׁוֹבָב לֹא קָטָן, נֶמֶשׁ זוֹכֵר אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל הַצְּבָעִים וְהַמִּסְפָּרִים וְאוֹהֵב בִּמְיֻחָד מַדְבֵּקוֹת. כֵּיוָן שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ כְּמוֹ גִ'ירָף צָעִיר, הוּא תָּמִיד רוֹאֶה אֵיזֶה עֲנָנִים נִמְצָאִים עַכְשָׁו בְּדַרְכָּם עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם. אֲבָל מַמָּשׁ מְעַצְבֵּן אוֹתוֹ שֶׁהַגִּ'ירָפִים הַגְּדוֹלִים גְּבוֹהִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וּמְדַבְּרִים לוֹ מֵעַל לָרֹאשׁ. תָּמִיד הֵם שׁוֹאֲלִים אֶת אַבָּא שְׁאֵלוֹת מְעַצְבְּנוֹת שֶׁנֶּמֶשׁ יוֹדֵעַ לַעֲנוֹת עֲלֵיהֶם בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ: "מָה נֶמֶשׁ רוֹצֶה לֶאֱכֹל?" "לְאֵיזֶה גַּן נֶמֶשׁ הוֹלֵךְ?"
בְּדֶרֶךְ כְּלָל נֶמֶשׁ שׁוֹתֵק וְלֹא עוֹנֶה. אֲבָל פַּעַם אַחַת עָנָה לְדוֹדָה ג'וּלְיָה "אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לַגַּן, אֲנִי הוֹלֵךְ לַמִּשְׂרָד!". הִיא הִתְחִילָה לִצְחֹק, וְכָל כָּךְ חִרְחֲרָה מִצְּחוֹק עַד שֶׁנֶּמֶשׁ פַּחַד שֶׁהִיא תַּהֲפֹךְ לְסוּס. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִיא בְּכָל זֹאת נִשְׁאֲרָה גִ'ירָפָה, וְנֶמֶשׁ גַּם הָיָה צָרִיךְ לַעֲנוֹת לָהּ בְּנִימוּס וְגַם לֶאֱכֹל אֶת הָעוּגִיּוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן צִמּוּקִים בִּכְלָל.
כְּשֶׁאַתֶּם פּוֹגְשִׁים אֶת פִּיל חָצִיל, זִכְרוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא לְדַבֵּר אִתּוֹ עַל מַתְכּוֹנֵי חֲצִילִים. אָמְנָם, פִּיל חָצִיל הוּא אַחַד הַפִּילִים הַצִּבְעוֹנִיִּים הַחֲבִיבִים בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ,
חִילִיק הוּא הַחִלָּזוֹן הַזָּרִיז בְּיוֹתֵר שֶׁרְאִיתֶם אֵי פַּעַם – הוּא קָבַע פַּעַם שִׂיא עוֹלָמִי בְּרִיצָה לְרֹחַב הַכְּבִישׁ. הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן בַּתַּחֲרוּת הָיָה הַסֵּפֶר "בּוֹא אֱלֵי פַּרְפַּר
לְכָל כְּלָל יֵשׁ יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וּלְכָל הַפִּילִים יֵשׁ אֶת צַ'רְלִי. צַ'רְלִי הוּא בְּדִיּוּק הַהֶפֶךְ מִכָּל מָה שֶׁחֲשַׁבְתֶּם עַל פִּילִים: הוּא פִילְפִּילוֹן קַלִּיל וּבַעַל מֶרֶץ,
לַמֶּגִּי לִבְנַת הַצֶּמֶר יֵשׁ שִׁשָּׁה אַחִים וַאֲחָיוֹת. הִיא הֲכִי צְעִירָה וַהֲכִי מְפֻנֶּקֶת ,וְהִיא הֲכִי אוֹהֶבֶת שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה מְלַטְּפִים לָהּ אֶת הָרֹאשׁ עַד שֶׁהִיא נִרְדֶּמֶת. בְּדֶרֶךְ
לְפּוֹל יֵשׁ אוֹפִי, וְאֶת זֶה כֻּולָּם רוֹאִים מִיָּיד: פִּיל עַקְשָׁן, דַּיְּיקָן וְחָרוּץ מְאוֹד. הוּא גַּם בַּשְּׁלָן מְצֻויָּן, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ אֶת זֶה חוּץ
בית לפריטים משמחים, מיוצרים באהבה,
שהופכים את הרגעים המשפחתיים לזיכרונות מאושרים.